We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

אם א​ש​מ​ר​ה ה​ש​ב​ת - ר' א​ב​ר​ה​ם א​ב​ן ע​ז​ר​א

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה by Muzik School

/

  • Streaming + Download

    Includes high-quality download in MP3, FLAC and more. Paying supporters also get unlimited streaming via the free Bandcamp app.

      name your price

     

about

ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע, 1164-1089) היה מגדולי תור הזהב של השירה העברית בספרד.
הוא נולד בדרום ספרד, בשיא תקופת הזוהר של יהדות אנדלוסיה, אך בעקבות פלישת המוסלמים נאלץ לצאת לנדודים. הוא ערך מסעות ארוכים בצפון אפריקה, לאורכה ולרוחבה של אירופה, הגיע למזרח אסיה ויתכן שגם הגיע לארץ ישראל. במהלך נסיעותיו התיידד ועשה את עיתותיו עם ענקי הרוח של התקופה, בהם ר' יהודה הלוי, ובעלי התוספות, רבנו תם ורשב"ם.

בנדודיו היה מתאכסן בבתיהם של יהודים אמידים וכותב עבורם פירושים לתנ"ך תמורת תשלום. בפירושיו למקרא ישנו עיסוק רחב בלשון העברית ובפילוסופיה. חלק מפירושיו היו נועזים מאוד, והוא הציג אותם ברמזים ובתחבולות, כדי שרק מי שראוי יוכל להבין אותם. לשונו עשירה ועוקצנית מאוד ומתובלת בפיוט ובהומור.
אבן עזרא נחשב גם לאחד מאבות הדקדוק העברי, והחיבורים הבלשניים שלו נכתבו בעברית וכך עבר הידע ליהודי אירופה הנוצרית. הוא עסק באסטרונומיה ובמתמטיקה, והיה הראשון שבכתביו הופיעה על אדמת אירופה שיטת המספור העשרוני שהיתה נהוגה עוד קודם לכן בהודו. הוא מתואר במסורת כאדם חסר אמצעים שהסתפק במועט, נזהר בקבלת טובה מאיש, וכמי שהשתמש בחריפותו כדי ללגלג על הקושי החומרי.

ראב"ע חיבר מאות שירים ופיוטים, אשר חלקם אבדו, אך רבים מאלו ששרדו את תלאות הזמן כונסו במהדורות שונות, שהבולטות בהן הן ה"דיואנים" (קובצי שירה) שנכתבו ונדפסו במשך הדורות.

שיר זה הוא מבין שיריו הנפוצים ביותר של אבן עזרא במסורה שבע"פ. הוא מלמד בפרפראזה חופשית את כל הרצוי, המותר והאסור לעשות בשבת: הרצוי ביותר לעסוק בתורה. אסור להתאבל בשבת ואף אסור להתענות בשבת, מלבד אם יום הכיפורים חל בשבת. מצווה לענג את הגוף בלחם ויין טוב, בשר ודגים. השבת היא יום שמחה, והמשורר מבקש מהקב"ה לשמחו. ביום זה מטהר המשורר את לבו, מתפלל אל האל ובטוח שבזכות שמירת יום זה תפילתו תתקבל, ו"הוּא יַעֲנֵנִי".

מבנהו – שיר אזור, שבראשו מדריך בן שתי שורות, החוזר ומושר אחרי כל בית כפזמון. השירה עצמה – שירת מענה, בד"כ מענה חוזר. חמשת בתי השיר מושרים לצלילי ארבעה לחנים שונים, לרוב כל בית ולחנו, חוץ מבית רביעי שבו חוזר הלחן של הבית הראשון. חמשת הבתים יוצרים אקרוסטיכון (שיר בו ליקוט האות הראשונה של כל אחד מבתיו יוצר מילה או שם), עם השם "אברהם".

מקור הלחן אינו תימני, וחברי חבורת בני תימן, המבצעת את השיר, למדו אותו בדרכם לארץ, בעדן ואולי אפילו בישראל. מקורו כנראה תורכי והוא משמש גם שירים אחרים.

[הטקסט ערוך מתוך חוברת הדיסק "אהבת הדסה", מאתר "הזמנה לפיוט" ומויקיפדיה.]

גיא אתגר: השירה התימנית הגיעה אלי במקרה. דורון פלסקוב, מנחה הפרויקט, ראה שיש בה פוטנציאל, וכששמעתי אותה משהו מאד הזכיר לי רגאיי - אתיופיה ותימן לא כ"כ רחוקות, הרגאיי שואב הרבה מן התרבות האתיופית, וזה הכיוון שבו בחרתי בעיבוד המחודש.

lyrics

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

אָסוּר מְצא חֵפֶץ עֲשות דְּרָכִים
גַּם מִלְּדַבֵּר בּו דִּבְרֵי צְרָכִים.
דִּבְרֵי סְחורָה אַף דִּבְרֵי מְלָכִים
אֶהְגֶּה בְּתורַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי:

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

בּו אֶמְצָא תָמִיד נופֶשׁ לְנַפְשִׁי
הִנֵּה לְדר רִאשׁון נָתַן קְדושִׁי.
מופֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי
כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזונִי:

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

רָשַׁם בְּדַת הָאֵל חוק אֶל סְגָנָיו
בּו לַעֲרוךְ לֶחֶם פָּנִים בְּפָנָיו.
עַל כֵּן לְהִתְעַנּות בּו עַל פִּי נְבונָיו
אָסוּר, לְבַד מִיּום כִּפּוּר עֲונִי:

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

הוּא יום מְכֻבָּד הוּא יום תַּעֲנוּגִים
לֶחֶם וְיַיִן טוב בָּשר וְדָגִים
הַמִתְאַבְּלִים בו אָחור נְסוגִים
כִּי יום שמָחות הוּא וּתְשמְחֵנִי:

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

מֵחֵל מְלָאכָה בו סופו לְהַכְרִית
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּו לִבִּי כְּבורִית
וְאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
מוּסַף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי:

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

credits

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה, released August 7, 2013
אם אשמרה השבת: ר' אברהם אבן עזרא
עיבוד מחודש: גיא אתגר
מושר ע"י קבוצת בני תימן מקרית אונו

השירה הוקלטה ע"י ד"ר אבנר בהט ונעמי בהט רצון, שערכו והפיקו את תקליטור האוסף "אהבת הדסה", בבית התפוצות ב- 1989.
מתוך התקליטור "אהבת הדסה", שירים מדיואן יהודי תימן במסורת מנאכה (רצועה 14)
בית התפוצות BTR 9001 CD & MC

ההקלטות הנוספות וההפקה המוזיקלית בוצעו באולפני Muzik:
גיטרה חשמלית ומוג: גיא אתגר
חליל בנסורי: לירן קהת
סקסופון: ניצן עין הבר
כלי הקשה: יניב אלקיים
תופים: ארקדי בלכמן
פרוגרמינג: גיא אתגר וזיו מטושקה
עיבוד והפקה: גיא אתגר

license

all rights reserved

tags

about

Muzik School image

Muzik School Israel

Muzik -בי"ס ליצירה והפקת מוזיקה הוא מרכז מוזיקלי חי ותוסס בת"א שנוסד ב 1997 במטרה להכשיר ולקדם אמנים ואנשי מקצוע יצירתיים, מקוריים וחדשניים, העוסקים במוזיקה עכשווית.

Muzik - School of Creation and Production is an independent school whose mission is to train, develop, and promote original, creative and innovative artists, producers, and professionals for careers in the music industry.

muzik.co.i ... more

contact / help

Contact Muzik School

Streaming and
Download help

Report this track or account

If you like Muzik School, you may also like:

Bandcamp Daily  your guide to the world of Bandcamp

On Bandcamp Radio

Featuring Riley Pinkerton (aka The Rat Queen) from the theatrical NYC rockers, Castle Rat.
listen now