We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ש​ו​פ​ת​י​ה​א - ר​א​י​ת​י​ה

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה by Muzik School

/
  • Streaming + Download

    Includes high-quality download in MP3, FLAC and more. Paying supporters also get unlimited streaming via the free Bandcamp app.

      name your price

     

about

התנועה הציונית בסוף המאה ה-19 עיצבה בא"י תרבות חדשה, על בסיס הזהות היהודית והמסורות היהודיות והלאומיות של ארצות מוצאם של היהודים. החלוצים תבעו התנתקות מן המסורת היהודית הגלותית והתחברות מוחלטת לתרבות הקיימת באזור, כדי להשתלב מחדש בא"י בזהות יהודית מקומית, וליצור בית לאומי ליהודים בא"י.

החל משנות השלושים החלה מתפתחת ביישוב הארץ ישראלי תרבות ישראלית 'אותנטית', שמקורה בילידי הארץ. תרבות זו שאבה תכנים מהתרבות הפלסטינית הערבית, בהווי, בלבוש, בריקוד, בדיבור ובאופני התנהגות שונים. במוזיקה, התבטאה השפעה זו באימוץ אלמנטים מזרחיים וסולם מעין-מזרחי בשירים. השפעה כזו אופיינית למוזיקה של יוצרים כנחום נרדי, דוד זהבי וידידיה אדמון.

הלחנים של שירי א"י כללו בעיקר השפעות ערביות ממצרים, תורכיה וסוריה, אך גם השפעות פלחיות, בדואיות, ופיוטים מתימן ועירק. חלק ניכר מן הלחנים שאומצו הם של מחברים ידועים במוזיקה הערבית מן המחצית הראשונה של המאה העשרים, כמו סייד דרוויש, זכריה אחמד, ריאד אלסונבטי, מוחמד עבדל ווהב ואחרים. השפעה זו של המוזיקה הערבית מתוארת על ידי החזן הירושלמי, אברהם כספי, המספר כי בשנות השלושים ועד שנות החמישים של המאה העשרים נקלטה והושמעה המוזיקה הערבית, בעיקר של זמרים ממצרים, בירושלים, וזאת באמצעות תקליטים שהושמעו בבתים פרטיים ובבתי הקפה. מוזיקה זו "נכנסה אל הלבבות ואל הנשמות", כדבריו, והפכה לנערצת ופופולרית על ידי היהודים הספרדים והמזרחיים בירושלים.

שירי א"י רבים נכתבו והולחנו ע"י קבוצות משוררים ומלחינים שהחלו את כתיבתם בעברית עוד בארצות מוצאם, והמשיכו אותה בא"י. שירים המבטאים את הכמיהה לא"י ואת רעיון ההתחדשות היהודית הלאומית בא"י, הצטברו למאגר יצירות הנחשבות לאבני-יסוד של התרבות הישראלית.

"שופתיהא "הוא שיר אהבה ערבי בעל לחן עממי, שהיה מוכר בארץ בתחילת המאה ה-20. השיר הוא דוגמה מובהקת להשפעתה של תרבות השירה הערבית על הזמר העברי בתחילת דרכו, כשהתרבות הארצישראלית המתהווה חיפשה את החיבור הישן-חדש לארץ. בלחן שיר זה השתמש המשורר יצחק כצנלסון כמקור ללחן שירו "מה יפים הלילות בכנען" המופיע אף הוא באוסף זה.

מרים לויטין מכפר גלעדי (1908-1998) היא השרה את השיר. השיר היה חלק מן התרבות וההווי שספגה, כמו חבריה בני המושבות הוותיקות, בבית הספר ובתנועות הנוער, והוא מראה את הקשר ההדוק שנוצר בין המתיישבים החדשים בא"י לבין שכניהם הערבים.

[הטקסט נערך מתוך חוברת הדיסק "הלילות בכנען / שירי ראשונים"]

סטיבן אנג'ל: בחרתי בא-קפלה הזאת, כי בשמיעה ראשונה היא נשמעה לי מוכרת, אולי מבית הכנסת במושב בורגתא, בו גדלתי, ומיד עלו לי הרבה רעיונות בקשר אליה. ניסיתי מספר כיוונים להפקה, ובאיזשהו שלב התמקדתי בביט של ראגטון, סגנון דרום-אמריקאי שמתקשר עם אווירת ה"חפלה". הרעיון היה להביא את הרוח של מה שקורה עכשיו במוזיקה לתוך מה שהוקלט פעם. ניסיתי ליצור קטע "שמייח" עם אנרגיה שתזכיר לי את האווירה בבית כנסת בבורגתא.

lyrics

שֻפ/שֻפְתִהַא תִכְִ'בַּז עַלַא אל-סַאגִ'י
מַגְדוּד צִדִרְהַא וַאנַא בַּ-ארוּח בַּ-אגִ'י

עַל יַד אִל/יד אל/יד אל
יַא אַבּוּ אל-עַגַאלִיָה

וֵחְִיַאתַאכּ מַא בַּ-ארוּח, וַחְיַאתַאכּ מַא בַּ-ארוּח,
בַּאבּ אל-סֻכְ'רָה מְסַכַּרַה,
וּבַּאבּ אל -פֻרגֶ'ה מַפְתוּח

עַל יַד אִל/יד אל/יד אל
יַא אַבּוּ אל-עַגַאלִיָה

בַּ-ארִידוֹ, בַּ-ארִידוֹ, בִּתְגוּל, בַּ-ארִידוֹ,
בַּ-ארִידוֹ, שַאבּ אל-זְעַ'יִיר וַאל-מַרְטִינֶה בְּאִידוֹ

עַל יַד אִל/יד אל/יד אל
יַא אַבּוּ אל-עַגַאלִיָה

אַח'! אַבּוּיֶה, אַבּוּי זַעְלַאן עַלַיַ
בֵינִי וּבֵּינַכּ אל-גְְ'אבַּל וּשְכ'וּפַכּ עַלַיַ

עַל יַד אִל/יד אל/יד אל
יַא אַבּוּ אל-עַגַאלִיָה


תרגום:
ראיתיה אופה לחם על הסאג'י*
חטוב הוא חזה, ואני הולך ובא.

על יד אל-יד יא אבו אל-עגאליה

בחייך, לא אלך, בחיך, לא אלך,
שער הלעג סגור ושער השעשוע** פתוח.

על יד אל-יד יא אבו אל-עגאליה

רוצה אותו, רוצה אותו, אומרת רוצה אותו,
רוצה אות, נער צעיר וכלי זינו*** בידו.

על יד אל-יד יא אבו אל-עגאליה

וואי! האב כואס עלי
ביני ובינך ההרים ומה פחדך עלי?

על יד אל-יד יא אבו אל-עגאליה


* טס מתכת קמור
" ** אל -פֻרגֶ'ה" משמעות נוספת - הערווה
*** מילולית רובה מרטיני

credits

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה, released August 7, 2013
עיבוד מחודש: סטיבן אנג'ל
מושר ע"י מרים לויטין

הקלטת השירה של מרים לויטין נעשתה בכפר גלעדי, בין השנים 1960-1965, והיא נמצאת באוסף הפרטי של משפחת לויטין. הקלטת השירה לקוחה מתוך התקליטור "הלילות בכנען / שירי ראשונים" (רצועה 18)
ארכיון הצליל הלאומי, הספרייה הלאומית של ישראל, YC 6140/26. מקור: אוסף פרטי, מש' לויטין.

ההקלטות הנוספות וההפקה המוזיקלית בוצעו באולפני Muzik:
קאנון: אלעד גבאי
קולות: דורון פלסקוב
עיבוד והפקה: סטיבן אנג'ל

license

all rights reserved

tags

about

Muzik School Israel

Muzik -בי"ס ליצירה והפקת מוזיקה הוא מרכז מוזיקלי חי ותוסס בת"א שנוסד ב 1997 במטרה להכשיר ולקדם אמנים ואנשי מקצוע יצירתיים, מקוריים וחדשניים, העוסקים במוזיקה עכשווית.

Muzik - School of Creation and Production is an independent school whose mission is to train, develop, and promote original, creative and innovative artists, producers, and professionals for careers in the music industry.

muzik.co.i
... more

contact / help

Contact Muzik School

Streaming and
Download help

Report this track or account

If you like Muzik School, you may also like: