We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

י​ו​ם אל ק​ר​ן ע​מ​ו - ר' י​ש​ר​א​ל נ​ג​'​א​ר​ה

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה by Muzik School

/
  • Streaming + Download

    Includes high-quality download in MP3, FLAC and more. Paying supporters also get unlimited streaming via the free Bandcamp app.

      name your price

     

about

רבי ישראל נג'ארה (1555 – 1628) הוא מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים.
באישיותו חברו כוחות יצירה אדירים ומגוונים של פייטן רב-אמן, וחוש מפותח לרוח הזמן שבו חי.
הדי השפעתו ניכרים במרחב הגדול ביותר של קהילות יהודיות מארצות הבלקן, רוב ארצות העולם המוסלמי ואף הודו.
בפיוטיו ניכרת ההשפעה של שירת ספרד, הן במשקל ובצורה הקפדניים, והן בנושאי השירה: הוא הפגיש עולמות של קודש וחול, הלכה ורוח, פנימיות וחיצוניות, ישראל והעמים, תרבות ודת, מוזיקה ומילים. מבחינה מוזיקלית חולל ר' ישראל מהפכה של ממש, בכך שהתאים מנגינות עממיות אל שירת הקודש, ובכך גרם לבני הקהילה, שהכירו את השירים העממיים, להחליף את הטקסט המקורי בטקסט עברי, המכוון כלפי שמים. "רכבות" אלו של מוזיקה עממית הובילו קרונות רבים של שירת קודש איכותית ופיוטים למרחבי העולם מאז ועד היום. נקודת מפגש זו אפשרה התפתחות רוחנית ויצירתית וביטאה מהפכה רוחנית.

פיוט זה הוא שיר לפורים במסורת יהודי בבל, המושר על פי לחן של "יִהְיוּ כְמוץ" - גם הוא שיר של ר' ישראל נג'ארה. המשורר נע כל העת בין צרה לגאולה והפתאומיות בה מתהפך הגלגל מצרה לישועה - כלשונו של המשורר: פִּתְאֹם מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה - משפט המהדהד את נבואת הגאולה של מלאכי, אחרון הנביאים (ג, א): "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת".

הפייטן שמואל בנארוייה, השר את השיר, הוא אחרון הזמרים של מקהלת המפטירים מהעיר אדירנה (בירת תראקיה, השוכנת בחלקה האירופאי של טורקיה). שם התכנסה בכל שבת לפנות בוקר מקהלת ה'מפטירים' - פייטנים ומלחינים מומחים ברזי המוזיקה העות'מאנית הקלאסית.
המוזיקה העות'מאנית הקלאסית מורכבת מאוד ודורשת מהמבצע מיומנות רבה במערכת המקאמים (מודוסים) שלה ומקצביה (אוסול), והפייטנים נדרשו לוירטואוזיות במעבר בין השפות השונות, לפעמים אפילו באמצע השורה. רבים מהמוזיקאים התורכים היו שייכים לכיתות הסופיות, והיתה השפעה הדדית בינם לבין המוזיקאים היהודים.
שמואל בנארוייה הוא נצר למשפחת מוזיקאים ומשוררים חשובה מאדירנה. מגיל צעיר מאוד הוא שר במקהלת בית הכנסת 'קהל גרנדי' באדירנה, ובגיל 17 ניצח עליה. בגיל 20 הצטרף למקהלת המפטירים, שם למד מגדולי המפטירים. הוא שירת כל חייו כחזן בקהילות יהודיות.

[הטקסט נערך מחוברת הדיסק "זמרת קודש עברית מהקיסרות העות'מאנית", מאתר "הזמנה לפיוט" ומויקיפדיה.]

שחר פליישר: הבחירה בשיר הזה היתה שכלתנית. ניסיתי מספר כיוונים לעיבוד ולאחר מספר ניסיונות הבנתי שאני רוצה להתמקד בניסיון ליצור משהו שמח ומרומם, שייתן קונטרסט לשירה שנשמעה לאה ותפילתית.

lyrics

שָׂם דְּרוֹר עַל יַד מָר דְּרוֹר
וַהֲדַסָּה אֶבֶן הָרֹאשָׁה

יוֹם אֵל קֶרֶן עַמּוֹ נִשָּׂא וַאֲנִי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא

יוֹם הִצִּיל עַמּוֹ וַיִּפְדֵּם
מִמַּפִּיל פּוּר צַר מִתְגָּאֵל

אָמַר לְכוּ וְנַכְחִידֵם
לֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל

וַיַּחְמֹל אֱלֹהֵי קֶדֶם
וְלֹא הִשְׁבִּית לָהֶם גּוֹאֵל

שָׂם דְּרוֹר עַל יַד מָר דְּרוֹר
וַהֲדַסָּה אֶבֶן הָרֹאשָׁה

שֵׁם אֵל אַגְדִּיל בְּמַקְהֵלוֹת
פִּתְאֹם מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה

כִּי לֵב מֶלֶךְ בּוֹ שָׂם מַעֲלוֹת
הָפַךְ בְּרֶגַע לְרָעָה

רְאוֹת רֹאשׁ מִשְׁתֵּיהֶם גִּילוֹת
וּבְסוֹף הָיָה רַק זְוָעָה

וּכְרֶגַע נִבְלָתוֹ הֵלִין
עַל הָעֵץ עַד עָלָה בָּאְשָׁהּ

רַב יְשוּעוֹת קוֹץ זֶה הִבְעִיר
וְלֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ

עַד אֲשֶׁר הִגְבִּיר עַם צָעִיר
עַל הֲמוֹן צַר בֵּית מַלְכוּתוֹ

וַיִּשְׁלַח לְכָל עִיר וָעִיר
דָּתוֹ לַשְׁמִיד בְּנֵי דָתוֹ

מִי כָמוֹהוּ מֵפִיר עֲצוֹת
גּוֹיִים, וַעֲצָתוֹ יָחִישָׁה

אָכֵן כָּל אִישׁ יוֹם יוֹם יַעֲנֶה
תְּהִלַּת אֵל בְּשִׁיר מִכְתָּם

כִּי אֶל צֹאנוֹ עֵינוֹ פוֹנֶה
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם

בְּאֶרֶץ שׂוֹנֵא וּמוֹנֶה
לֹא יִמְאָסֵם לְכַלּוֹתָם

וְלֹא יָפֵר בְּרִית אִתָּם
כָּרַת עִם הוֹרִים שְׁלֹשָׁה

לְזֹאת עַל שַׁדַּי אֶתְעַנַּג
וּלְאֵין נָכוֹן אֶשְׁלַח מָנוֹת

וּבְחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג
אֶסְעַד לִבִּי וּבְרֹב יֵינוֹת

עַד יִמַּס יָגוֹן כַּדּוֹנַג
וְיָסוּפוּ כָל עֶשְׁתּוֹנוֹת

וּבְשִׂמְחָה אַרְבֶּה רְנָנוֹת
לָאֵל כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה

credits

from ד​ר​כ​ך ק​ד​י​מ​ה, released August 7, 2013
עיבוד מחודש: שחר פליישר
מושר ע"י הפייטן שמואל בנארוייה

השירה הוקלטה ע"י ד"ר מרק קירשנבאום בסיאטל, בין השנים 1989-1992. ד"ר קירשנבאום היה הראשון שהבין את מלוא המשמעות ההיסטורית של השירים שבפי בנארויה והוא יידע את פרופ' אדווין סרוסי, שעסק במחקר מקיף אודות מסורת שירת הקודש העברית העות'מנית, והוא עורכו של האוסף "זמרת קודש עברית מהקיסרות העות'מאנית" ממנו נלקחה הא-קפלה. פרופ' סרוסי נסע לסיאטל ב- 1992 וערך עם בנארויה הקלטות נוספות.

השירה הופיעה לראשונה בתקליטור "זמרת קודש עברית מהקיסרות העות'מאנית בפי שמואל בנארויה", באנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, כרך 12,(AMTI 9803) של המרכז לחקר המוסיקה היהודית - האוניברסיטה העברית בירושלים. (רצועה 12).

ההקלטות הנוספות וההפקה המוזיקלית בוצעו באולפני Muzik:
גיטרה חשמלית: דודי לוי
גיטרה קלאסית : לירן קהת
חליל: לירן קהת

license

all rights reserved

tags

about

Muzik School Israel

Muzik -בי"ס ליצירה והפקת מוזיקה הוא מרכז מוזיקלי חי ותוסס בת"א שנוסד ב 1997 במטרה להכשיר ולקדם אמנים ואנשי מקצוע יצירתיים, מקוריים וחדשניים, העוסקים במוזיקה עכשווית.

Muzik - School of Creation and Production is an independent school whose mission is to train, develop, and promote original, creative and innovative artists, producers, and professionals for careers in the music industry.

muzik.co.i
... more

contact / help

Contact Muzik School

Streaming and
Download help

Report this track or account

If you like Muzik School, you may also like: